תשובה ואח' נ' נתניה בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 27.7.12 בשעות הצהריים ברחוב ויתקין סמוך לבית מס' 13 בשכון ותיקים בנתניה (להלן: "התאונה") בה פגע רכב תובעת 1 מס' רישוי 7198656, נהוג בידי תובעת 1 (להלן: "רכב תובעת 1") בבריכת ביוב, שחלקה העליון בולט מגובה פני הדרך (להלן: "בריכת הביוב").

בתביעתם, עתרו תובעת 1 ובעלה תובע 2, לחיוב הנתבעת בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:

א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של - 7,628 ₪.

ב. שכ"ט שמאי בסך של - 850 ₪.

ג. הפסד 3 ימי עבודה בסך של - 900 ₪

ד. השכרת רכב חלופי בסך של - 1,250 ₪.

להוכחת נזקיהם הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבונית שכ"ט שמאי ותמונות.

תובעת 1 אשר נהגה ברכב תובעת 1 עובר לתאונה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן:

"בתאריך 27.07.12 נהגתי ברכב שמספרו 7198656 מסוג רנו מגאן וזה היה בשעות הצהריים ונסעתי לחברים ברחוב ויתקין 13 בנתניה בשיכון ותיקים. רחוב ויתקין שבו נהגתי הוא רחוב מאוד צר. רוחבו כ-3 מטרים והוא דו מסלולי ולכן אי אפשר להחנות בצדי הדרך שכן הכביש מיועד לנביעת כלי רכב אחד מול השני. אני הייתי צריכה להחנות את הרכב שלי ולכן הייתי צריכה להחנות אותו בשולי הדרך שזה דרך עפר וכל כלי הרכב חונים שם על שולי הדרך העשויה מעפר. לכן סטיתי שמאלה כיוון נסיעתי והחנתי את הרכב על דרך העפר. כשרוצים לצאת חזרה לנסיעה ברחוב ויתקין, אז הייתי צריכה להיכנס לרכב, להסיע את הרכב לכביש ולעשות סיבוב פרסה ימינה וימינה כיוון נסיעתי כי משמאלי חנו רכבים. אחרי שביקרתי אצל החברים נכנסתי לרכב והתחלתי בנסיעה ועשיתי סיבוב פרסה ימינה וימינה כיוון נסיעתי ואת סיבוב הפרסה, הייתי צריכה לעשות על שולי הדרך העשויים עפר ופתאום הרגשתי שהרכב נתקל במשהו שהיה על שולי הדרך. לא ידעתי מה זה. הופתעתי ויצאתי מהרכב וראיתי שיש בריכת ביוב שהייתה מכוסה בעשבים והייתה בולטת מעל דרך העפר בגובה של 40 ס"מ, 50 ס"מ וזה גרם לשפשוף ולנזק לרכבי ונגרמו נזקים. זו לא פעם ראשונה שאני מחנה את הרכב שלי שם. בריכת הביוב הזו שבולטת מעל פני הקרקע זה משהו שלא שמים בל אליו. בכל השטח הזה יש מספר בריכות ביוב שבולטות כך מעל פני השטח, חלקן בולטות יותר וחלקן בולטות פחות אבל אף פעם זה לא הפריע לי. אני נכנסתי לרכבי ובריכת הביוב האמרוה נשוא הדיון הייתה בצד ימיני ולא בצד מושב הנהג ולכן לא ראיתי אותה. כשהגעתי עם הרכב ורציתי להחנות אותו בשטח העפר, אז ראיתי את בריכת הביוב כשהיא בולטת מעל פני הקרקע והחנתי את רכבי כשבריכת הביוב הייתה בצד ימין של הרכב שלי כפי שחנה, אבל כשהגעתי ואחרי שביקרתי אצל החברים ונכנסתי לרכבי והתחלתי בנסיעה אז לא ראיתי את בריכת הביוב שהייתה בצד ימיני וכשהתחלתי בנסיעה, פגעתי בה עם הרכב ונגרמו נזקים. אני מגישה תמונה שבעלי צילם שרואים את הבריכה נשוא הדיון שהיא מוגבהת מעל הכביש שזו הבריכה שבה נתקל הרכב שלי. התמונה צולמה ע"י בעלי חודשיים אחרי האירוע מיום 27.07.12. רואים את רכבי בתמונה שזה הרכב הפרטי ורואים את השפשופים שנגרמו לו מהבריכה האמורה. התמונה מוגשת ומסומנת א'. אין לא אישור על הפסד ימי עבודה. הרכב נשוא הדיון הוא בבעלותי.

אני מגישה לבהמ"ש את דוח השמאי בגין הנזק שנגרם והנזק הישיר לרכב הוא 7628 ₪. כמו כן, הייתי צריכה לשלם שכ"ט שמאי 850 ש". הפסדתי שלושה ימי עבודה והייתי צריכה לשכור רכב חלופי כך שהפסדתי 900 ₪ בגין ימי עבודה ו-1250 ₪ להשכרת רכב חלופי. מבקשת לפסוק את סכום הנזק בהפרשי הצמדה וריבית בהוצאות".

תובע 2, בעלה של תובעת 1, אשר לא היה נוכח בעת ארוע התאונה ציין בעדותו הדברים הבאים:

"אני בעלה של התובעת, הרכב שבו היא נהגה הוא בבעלותה, אני לא הייתי נוכח בעת האירוע בעת קרות התאונה. כחודשיים וחצי אחרי התאונה צילמתי את תמונה א' שאישתי הגישה לבהמ"ש ובה רואים את מבנה הביוב שהוא בולט מעל פני הקרקע ורואים את רכבנו שנפגש בתאונה מבריכת ביוב זו. מציין שהרכב לא תוקן עד היום כי אין לנו את היכולת הכלכלית לתקן אותו מבלשי שיושלמו הנזקים המגיעים לנו. הגשנו חוות דעת שמאי בגין הנזקים שנגרמו. אני רוצה להוסיף ולומר שלא מדובר בחורשה. אני גם מגיש מכתב שחתום עליו אביהו גולן בתאריך 11.10.12 שבו קו ההגנה של הנתבעת הוא אותו קו הגנה שהעלתה הנתבעת בהגשתה בבהמ"ש. מוגש ומסומן ב'.

אני מציין שלא מדובר בחורשה כפי שמנסה לטעון הנתבעת אלא במקום כפי שרואים אותו בתמונה א' שזה מקום התאונה. הבריכה הבולטת במקום נשוא הדיון היא בבחינת מכשול ואין לשים מכשול בפני עיוור. הדרך היא צרה מאוד באותו מקום וחנית כלי הרכב בסמוך לבתים היא בשולי הדרך וזאת רואים בתמונה. לסיכום, ואם כטענת הנתבעת המקום הוא מסוכן אז מן הראוי שיגדרו אותו".

הנתבעת עתרה לדחיית תביעת התובעים שהוגשה נגדה.

עד הנתבעת, שי סיבוני, בהדגישו את האמור בהגנת הנתבעת ציין כי הנתבעת הינה תאגיד מים וביוב, אשר הוקם עפ"י הוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א – 2001, והיא אחראית על אספקת שרותי מים וביוב ותחזוקת מערכות המים והביוב העירוניות ברשויות המקומיות שבתחומה, הכל כמפורט בהגנת הנתבעת.

באשר לארוע נשוא הדיון העיד כדלקמן:

"אני חוזר על כל האמור בכתב ההגנה ומפנה לסעיפים א, ב לכתב ההגנה על כל האמור בהם. לגבי האירוע הנ"ל אני מבקש לציין כי לא קיבלנו שום פניה מהתובעת בסמוך לתובעת נשוא הדיון כך שלא הייתה לנו אפשרות ללכת ולבדוק אם הדבר קרה או לא ואנחנו צריכים להסתמך רק על מה שהתובעת מציינת בתביעתה. אני מציין שהמקום שבו נהגה התובעת את רכבה, זו לא דרך אלא זו חורשה. כל חורשה מתחילה מדרך כל שהיא. התובעת הייתה צריכה לנהוג בזהירות ולראות את מבנה המיועד לביוב ולהימנע מלהיתקל בו. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. האחת, תאגיד המים וביוב נתניה לא אחראי לדרכים בכך מטפלת עיריית נתניה וכך גם לגבי גידור. גם זה לא נושא שנמצא באחריות תגיד המים אלא בסכום סמכותה של עיריית נתניה. לגבי החורשה, אנחנו טוענים שהמקום שבו החנתה התובעת את רכבה הוא חלק מחורשה והשוחה הזו שבה פגעה התובעת עם רכבה היא חלק משורת שוחות שיושבות על קו ביוב שחוצה את כל החורשה. מהות הגבהת השוחות בחרושה ולא בכביש שהרי בכביש השוחה היא בגובה פני הכביש, ובחורשה מגביהים בכוונה על מנת שכלי רכב גבוהים כמו טרקטור או כלי תפעולי כלש הוא שנכנס לאותו שטח לא יעלה על השוחות או לא יכסה אותו ולא יפגע בהם כי אז הדבר גורם לנזק לשוחות. האירוע נשוא הדיון קרה בשעות הצהריים לאור יום ומבחינת הנתבעת ככל שלנו ידוע לא היה עוד אירוע דומה לכך באותו מקום ואנחנו מבקשים לדחות את תביעת הנתבעת".

עד הנתבעת לא נחקר בחקירה נגדית ע"י תובעת 1.

בחקירתו הנגדית ע"י תובע 2 לשאלה "ברור לי שענייני הדרך זה בסמכות עיריית נתניה, אבל אני אומר לך שהבריכה נשוא הדיון היא בצמוד לכביש ומהווה סיכון וצריך לגדר אותה באופן גבוה שיהיה ניתן לראות אותה".